img

האנשים של העיר

img

להב לוי

הוא מעצב ממתג, כותב, מלמד ומציג בתערוכות בארץ ובעולם. להב הלוי, חי ונושם את תל אביב, מתרגש מבתי הקפה ומרחוב אלנבי וחושב שהילדים שלו, שמתעקשים על זה שהם בכלל ניו יורקרים, הם הכי תל אביביים שיש

שם: להב הלוי

גיל: 54

סטטוס: גרוש + שניים

עיסוק: מעצב גרפי

כמי שנחשב לאחת הדמויות הבולטות בסצנת התרבות והאמנות המקומית, כותב, מלמד, מציג בתערוכות בארץ ובעולם, וחתום על המיתוג של כמה מהעסקים המוצלחים ביותר בתל אביב, בראשם קבוצת הקופי בר (או בשמה הרשמי R2M), להב הלוי מפגין צניעות שקשה למצוא במקומותינו, כשהוא מתבקש לספר על עצמו ועל שלל עיסוקיו.

"אני מעצב גרפי. ככה אני אוהב לשמור את ההגדרה הזו. פשוט. ביום יום אני עושה הרבה יותר מזה. אני כותב תוכניות אסטרטגיות, ממתג, מלמד, משתתף בדיונים ומציג בתערוכות. אבל בסוף, יותר מכל דבר אחר אני אוהב (ומעדיף) לעשות כתם יפה אחד על חתיכת נייר. אני מעצב המון לארגונים חברתיים ופוליטיים, לעמותות ולמוסדות, לאקדמיות ולתרבות, למרחב העסקי המקומי, לרחוב התל אביבי".

כמה שנים אתה גר בעיר? "נולדתי וגדלתי בנצרת עילית. אחרי הצבא עברתי לירושלים, ללמוד בבצלאל ומשם לניו יורק. את החיים התל אביביים שלי התחלתי למעשה בשנת אלפיים, כשחזרתי מניו יורק".

מה מאפיין את תל אביב בעיניך? "הנורמליות שלה. כלומר שלנו. תל אביב מצליחה לקיים מארג אנושי פשוט ברחובותיה. מארג שבו, בניגוד להלך הרוח הישראלי הכללי, אנשים לא מנסים לחיות אחד על חשבון השני אלא זה לצד זה. כל שכונה בעיר הזו היא דוגמא יפה למארג חיים יום יומי נורמלי".

האם לחיים בעיר יש השפעה על העבודות שלך? "אני משתדל לא להביט על העבודה של עצמי ולנסות להבין אותה, משני טעמים: האחד, שאין לי זמן להביט לאחור, תמיד יש משהו חדש לעשות והזמן דוחק. והשני, התפקיד שלי זה לעשות את העבודה, לייצר. יבואו אחרים, יביטו בה ויחוו דיעה. אבל אני הולך כאן ברחובות ולא במקום אחר, נושם את האוויר התל אביבי".

מהם מקורות ההשראה שלך? "שניים. מצד אחד תרבות אנושית, כלומר ספרות, מוזיקה וקולנוע. ומצד שני, המשתמש שנמצא בקצה העבודה שלי, מי שצריך אותה. קראתי המון במשך שנים וראיתי אלפי סרטים. לצערי, אני פחות קורא ורואה סרטים היום, אבל מוזיקה אני שומע בלי סוף. מצד שני, המשתמש שלי, היכולת שלו להפיק ממה שעשיתי את מה שהוא היה צריך, זו הסיבה לקיומי המקצועי. אין משמעות ל"יפה" אם הוא לא עשה את העבודה. אסתטיקה משרתת מערכות אחרות ולא יכולה להיות מנותקת מהן, אבל הקיום של שניהם תלוי בזה שהם הצליחו לעשות את הפעולה שלשמה קמתי בבוקר והתיישבתי לעבוד".

מה מרגש אותך בתל אביב? "בתי הקפה. הם והפנאטיות המקומית לקפה. יש משהו יפה בזה, שכאילו בזה נמדדת איכות החיים שלנו, וגם העליונות שלנו על מקומות אחרים. פה אנחנו מנצחים. פה אנחנו מצליחים לכופף לניו יורק את היד, וזה עושה לאנשים הרגשה טובה. אפילו שזה קצת ילדותי יש בזה משהו יפה, כמעט תמים, ותמימות זה דבר יפה".

מה אתה הכי אוהב לעשות בתל אביב? "ללכת", הוא אומר בחיוך רחב. "אני הולך קילומטרים. לפעמים בחמש אחר הצהריים לפעמים בשתיים בלילה. חמישה קילומטרים, שמונה, שניים עשר, תלוי באנרגיה. אוזניות. מוזיקה. בעיקר שחורה, מאוד אנרגטית, ראפ והיפ הופ של שנות התשעים, ואני צועד. מאוד מהר. משתדל לשיר בלב ושלא יצאו לי מילים בקול רם פתאום, שלא איהפך לאחד המשוגעים המקומיים האלה, שילדים מזהים אותם ברחוב כחלק מהנוף".

מקום סודי בעיר שהוא רק שלך? "אין בעיר באמת מקומות סודיים. הם לא יתקיימו אם יהיו סודיים. אבל יש לי את רחוב אלנבי, שהוא העדות היחידה לאירופה כאן. זה הרחוב היפה והאצילי ביותר בעיר, ואני מקווה שיישאר הרוס ולא משוקם כמו שהוא, כדי שתמיד יישאר לו הפוטנציאל הפריזאי. ברגע שישפצו אותו, יימחה כל זכר לכך וכל מה שישראלי, ולא לטובה, יגמור אותו".

איך היית ממתג את תל אביב לעומת ערים כמו ניו יורק, פריז או לונדון? "הייתי מתחיל במילה הכלה. תל אביב מכילה. פעם הצעתי לסטודנט שרצה לעשות מיתוג מחדש של תל אביב כפרויקט גמר את הסלוגן ״תל אביב אוהבת״, כווריאציה על ״אני אוהב את ניו יורק״ של מילטון גלייזר. המשפט הזה מגדיר הפוך את היחס בין העיר לבאים בשעריה ומעצים את הערך הכי חשוב של תל אביב - היא מכילה, מקבלת את כולם באשר הם, באמת ללא הבדל דת, גזע ומין. זה החיץ המצער בין העיר לבין מה שנהיה מישראל".

מה הכי תל אביבי בעיניך? "הילדים שלי", הוא צוחק. "כלומר, כל הילדים שגדלים כאן בתל אביב. השניים שלי ספציפית אמנם יתעקשו שהם ניו יורקים בכלל, וזה נכון, אבל אפילו זה תל אביבי. התנועה הטבעית של כל הצעירים האלה ברחובות העיר, המעבר שלהם בגיל 18 מהמלביה למנזר. ובסופי שבוע מסלון ברלין לטוני ואסתר, לקפה רגע, לאדמונד, להרצל 16, לפורט סעיד, לקולנוע לב, לשפת הים, לתיאטרון גשר. הזרימה הקוּלית הזו מכאן לשם, בלי לעשות עניין. בגלל זה תל אביב כל כך טובה ואחרת. כי מציעה לכולם הבטחה, שווה בשווה".